שרגא פרידמן
On פברואר 5, 2019 | 0 Comments

זכה שרגא פרידמן ואמנותו ממלאה בעת ובעונה אחת את שני אולמי "הבימה".
שעה ש״גבירתי הנאווה״ ״רצה״ למטה ב״אולם הגדול״ – ממשיך הוא עצמו לרוץ ב״סוף המרוץ" למעלה ב״אולם הקטן". יתר על כן, תופעה זו אינה מקרית, כי המשחק והבימוי כרוכים אצלו יחדו מלכתחילה.
רב־גוניות פעולתו של פרידמן משכיחה את העובדה שבעצם הוא "עולה חדש" שעוד הספיק "להפגש" עם הנאצים בוורשה בה נולד ובה למד בגמנסיה העברית. לאחר טלטולי בריחה הגיע ארצה ב־1941, סיים את הגמנסיה "הרצליה" ושרת בחיל הנוטרים. ב־1945 נכנס כחניך למחזור הראשון של בית הספר הדרמתי של "הבימה" וברגע שסיים אותו שנתיים לאחר מכן עלה על הבמה. כאשר בטא את המשפט הראשון שלו ב״משפט דרייפוס" היה זה גם משפטו האחרון באותה הצגה, אך העליה היתה מהירה, והדמויות שגילם מהוות גלריה ססגונית ביותר: בשנים האחרונות בלבד אנו מוצאים אותו כמלמד ב״הדיבוק", בראון ב״אופרה בגרוש" קסקה ב״יוליוס קיסר", הדיפלומט ב״פונטילה", בראיידי ב״משפט הקופים", הקריין ב״מלחמה ושלום", פרופסור איינשטיין ב״הפיסיקאים" וכמובן "סם־שמונים" ב״סוף המרוץ", הדמות בה כבש כליל את לב הקהל הישראלי.

נסיונו כבמאי החל בלהקה צבאית במלחמת השחרור וב־ ״הבימה״ התמחה פרידמן בביום מחזות מקוריים: "בדרך ל-אילת" למגד, ״אכזר מכל המלך״ — מחזהו הראשון של נסים אלוני, "סנונית בחוף מיומבה" ליוש, "אגדת שלושה וארבעה" לביאליק בעבוד לאה גולדברג, ומחזות אוניברסליים — "אדון בידרמן" למכס פריש, ו״סילונים" לז׳יל רואה. לאחרונה החל בבימוי "השקיעה" של יצחק בבל.
כשרונו של פרידמן ב״בימוי מוסיקלי" החל מתגלה על במת "מועדון התיאטרון" בו העלה ארבע תכניות של "רביעית המועדון" כולל "בגל קצר", ש״רצה" תשעה חודשים רצופים. לאחר מכן ביים את "תל־אביזיה".
אך פעילותו של פרידמן ענפה עוד יותר וכוללת משחק ובימוי במחזות רדיו והתחלת קריירה קולנועית — מזכיר הקבוץ ב״סלח שבאתי" של קישון. אם בכך אין די, הריהו גם מחבר. יחד עם דן אלמגור כתב תכניות לרביעית המועדון ויחד עמו הוא אחראי לנוסח העברי של "גבירתי הנאווה" שבבימויה השקיע מלוא הכשרון והידע שלו.
שרגא פרידמן נשוי לשחקנית שושנה רביד.

Leave a reply

  • More news