הסיפור מתרחש בישראל בשנות ה-60. גיבורי המחזה הם אלימלך השרברב, מפרנס המשפחה, ואשתו שפרה, שניהם לשעבר חברי קיבוץ, שמגלים, אחרי 25 שנים של חיים משותפים, שייתכן שמעולם לא התחתנו כדת.

כאשר בתם איילה עומדת להתחתן, היא מבקשת מהם את כתובתם, מאחר שארוסהּ, רוברט, מבקש את הכתובה למען הסדרי החתונה. לדבריו הכתובה היא חיונית להסדרי החתונה, בגלל דרישת משפחתו, נצר למשפחת רבנים מיוחסת. כאשר איילה מבקשת את הכתובה, אין הוריה זוכרים היכן הכתובה והאם בכלל התחתנו כדת וכדין.

כאשר מבינים בני המשפחה שללא הכתובה לא תוכל איילה להינשא לרוברט, מבקש אלימלך להתחתן עם שפרה, אך זו כבר אינה מעוניינת בכך, מפני שאינה מאמינה שאלימלך באמת אוהב אותה. איילה ואלימלך עושים הכול על מנת להחזיר את שפרה אל אלימלך, כולל הבאתו של בוקי, מחליף מזכיר המשק של הקיבוץ, על מנת לברר מה קרה לכתובה.

בסוף המחזה מתגלה הכתובה שהוסתרה בבית מאחורי תמונה, והמכשול לחתונתם של איילה ורוברט מוסר ובנוסף שפרה חוזרת אל אלימלך.

הכתובה

מאת: אפרים קישון
אהל, 1961
תכניות נוספות עבור אפרים קישון
יוצרים ומשתתפים

בימוי: אפרים קישון
תפאורה: הלן אוקסנברי, מיכאל טייטלבוים
תלבושות: עפרה בורלא אדר

משתתפים:
מאיר מרגלית, בטי סגל, שפרירה זכאי, רבקה גור, הוגו ירדן, אריאל פורמן

הכירו את המחבר
avatar-author

אפרים קישון (להאזנה (מידע · עזרה) 23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פרנץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל. קישון, מהסאטיריקנים והבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם, הוא הבמאי הישראלי הראשון שסרט בבימויו היה מועמד לפרס אוסקר, וכן הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב.

“הכתובה”

טרם התקבלו תגובות.