• img-book

    חיים נחמן ביאליק

קטגוריה: Badges:   credits, articles, photos, ads, text, bw, art Enable Affiliate:   Disable add to cart:   Book's author:  
Warning: trim() expects parameter 1 to be string, object given in /home/kolisot3/public_html/tochnia.co.il/wp-content/plugins/acf-for-woocommerce-product/afwp.php on line 122
Book's publisher:   flipbook:   dedication:   יוצרים ומשתתפים:   <p style="direction: rtl;"><strong>עיבוד:</strong> אורי פסטר, אבי קורן<br /> <strong>בימוי:</strong> אורי פסטר<br /> <strong>תפאורה ותלבושות:</strong> רוני תורן<br /> <strong>מוסיקה:</strong> פולדי שצמן<br /> <strong>אקרובטיקה:</strong> פטר רוט<br /> <strong>תנועה:</strong> רפי קליינמן<br /> <strong>תאורה:</strong> נתן פנטורין</p> <p style="direction: rtl;"><strong>משתתפים:</strong><br /> רבקה גור, אורי אברהמי, ליה דוליצקיה, נחום בוכמן, איקא זוהר, ענת טופול, משה בקר, עזרא דגן, עמוס לביא, ישראל רובינצ'יק, קרול מרקוביץ, שמעון כהן, שאול מזרחי</p>

מאחורי הגדר

מאת: חיים נחמן ביאליק
הבימה, 1984

בעיירת הסוחרים היהודית, לישטין, מהומה : כל הגויים התפנו ועברו לרובע הנוצרי, ורק שקוריפינשטכא  – מכשפה בעיני היהודים, מסרבת להתפנות. הטרדות הלילה, מעשי השוד וההרס לא עוזרים ליהודים בהנהגת גבירם להזיזה מביתה.   בחצרה גדלה נערה אסופית – מארינקה. ואילו בחצר הסמוכה גדל נח, בנם של ציפא-לאה וחנינא-ליפא – סוחר יהודי ואשתו. מאחורי הגדר נרקמת בין הצעירים ידידות אשר מקורה בסקרנות ההופכת לאהבת נעורים אסורה. נח אינו עונה על ציפיות הוריו וסביבתו היהודית ובמקום למוד תורה בישיבה, מעדיף הוא את חברת הנערים הגויים בחורשה ואת מסתורי הטבע והחי. עם התבגרותו הופך נח חריג בעיני החברה היהודית והיא רואה בו גוי נוסף המהלך בתוכה.   שקוריפינשטכא מבחינה ביחס מארינקה לנער היהודי וכל שנאתה פורצת. חיי הנערים הופכים לגהינום. בסתר מתכננים השדכן והגביר את הכשלת סיפור אהבתם ובדרך לפתרון מפזר הגביר כספים ופעילויות רבות. כאשר קושר נח את רבו לכסא מפני שפגע בו ולא הבין את פירושיו האישיים לאמונה ואהבת התורה, ולאחר מלחמת הדמים עם תלמידי הישיבה שלעגו לו, מלחמה בה נעזר בחבריו הגויים ובמארינקה, מוכרז נח כגוי גם בתוך ביתו.   מעתה שומרים הוריו של נח ושקוריפינשטכא על הצעירים לבל יפגשו ואהבתם מוכרזת – אסורה. כך מוצאים עצמם בני הזוג מלאי תאווה ובודדים ונח נופל  לידי מלמד פרטי, המלמד יותר זימה מאשר תורה. בהשפעת המלמד יוצא נח אל בית הזונות ברובע הנוצרי וכחלום בלהות נגלות לעיניו הזונות כאמו, מארינקה ודודתה האכזרית. בבית השדכן מרקד לו השדכן וסוחט מנערי העיירה ונערותיה כספים עבור שידוכים שלא נעשים. למרות דרשותיו על טובת האשה וחשיבותה מעדיף השדכן את חברת נערו העוזר. על מנת לגרש את עין הרע מחליטה ציפא לאה לערוך סעודת שבועות לקבצני העיירה. במהלך הסעודה, בעודם שתויים – מתנפלים הקבצנים על בני המשפחה "הסוטה" ומכים בהם עד זוב דם. בהופעת הגביר במקום הוא מכריז על רצונו בנח כחתן לבתו וכיורש לו. תוך פאור מעמדו של הכסף בחיי האדם לעומת התורה ועבודת האלוהים מעניק הגביר לנח החריג גושפנקא לתחילת הליברליות היהודית.   בלילה שלאחר ההתנפלות, מבקש נח שבור העצמות לישון באורווה ומתגנב מעל הגדר אל אהובתו, כאשר מתייחדים בני הזוג ומאבדים את בתוליהם, שומר עליהם שקוריפים, כלבה של שקוריפינשטכא וחיוכו מעיד על אושרם. לאחר ליל האהבה נעלם נח מעיני אהובתו. נפרד מחבריו הגויים ומתחיל לעבוד אצל חותנו לעתיד. מארינקה יוצאת מדעתה בבדידותה ואהבתה לנח.   שקוריפינשטכא חושפת לפניה את האמת מאחורי שנאתה ליהודים. בלילה בו היא מבשלת את נחשיה וקוראת למלחמה כלל עולמית – נושא נח את בת הגביר לאשה. באחד מלילות השבת, מגיעים נח וכלתו לבית הוריו, כאשר יוצאים הם להתעלס בחצר כמצוות "פרו ורבו" מציצה בהם מארינקה מאחורי הגדר כשתינוק בידה. שקוריפינשטכא אינה סולחת לממזר החדש וכעת היא מוכנה היטב אלי קרב.   בכיו של התינוק, יללת הכלב, בדידותו של נח וכאבה של מארינקה, הם האקורד האחרון לסיפור האהבה הבלתי אפשרי ואובדן הנעורים.

150.00

1 במלאי

Quantity:
תכניות נוספות עבור חיים נחמן ביאליק
יוצרים ומשתתפים

עיבוד: אורי פסטר, אבי קורן
בימוי: אורי פסטר
תפאורה ותלבושות: רוני תורן
מוסיקה: פולדי שצמן
אקרובטיקה: פטר רוט
תנועה: רפי קליינמן
תאורה: נתן פנטורין

משתתפים:
רבקה גור, אורי אברהמי, ליה דוליצקיה, נחום בוכמן, איקא זוהר, ענת טופול, משה בקר, עזרא דגן, עמוס לביא, ישראל רובינצ'יק, קרול מרקוביץ, שמעון כהן, שאול מזרחי

הכירו את המחבר
avatar-author
1873
נחשב לגדול המשוררים העברים בעידן המודרני, זכה לכינוי "משורר התחיה הלאומית". ב - 1903, לאחר הפרוגרומים בקישינב ראיין את הניצולים וכתב את "על השחיטה". ב - 1904 כתב את הפואמה "בעיר ההרגה" שזכתה לתרגום מבריק של ז'בוטינסקי (לרוסית) ולאחר מכן לשבחים מפליגים של אנשי ספרות רוסים. ב - 1924 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. במקביל ליצירתו עסק בפעילות ציבורית, נסע ברחבי העולם כשליח הציונות והשפה העברית ואף השפיע על השפה המדוברת בארץ ישראל. אחד ממפעליו החשובים הוא "ספר האגדה" שכינס וערך יחד עם רבניצקי. רבים משיריו הולחנו והם עדיין פופולריים מאוד, במיוחד שירי הילדים שכתב.

“מאחורי הגדר”

טרם התקבלו תגובות.