תכניות נבחרות (9)
  • img-book

    שנים-עשר מושבעים מתכנסים להכרעה במשפט רצח. החלטתם תיקבע את גורלו של בחור צעיר הנאשם ברצח אביו. הם חייבים להחליט פה אחד. אחד-עשר מהמושבעים משוכנעים באשמתו של הצעיר. מושבע אחד מתלבט.   הדיון הסוער והמתוח בין שנים-עשר המושבעים הסגורים בחדר אחד עד להחלטה הגורלית, הופך למשחק כוחות בו נחשפת אישיותם. הם יוצאים למאבק מוסרי, פסיכולוגי ואנושי, שיכריע בסופו האם יישלח הנאשם אל הכסא החשמלי.

    12 המושבעים מאת: רג'ינלד רוז
    הבימה, 1959
     
  • img-book

    בלילה אפלולי, בראשית חודש נובמבר 1823, יושב אנטוניו סליירי הקשיש בחדרו המאובק ועורך בפני קהל הצופים וידוי. במסגרתו, הוא מעלה מנבכי זכרונו הקודח את פרשת חייו ויחסיו המורכבים עם המלחין הדגול וולפגנג אמדיאוס מוצרט, כפי שהתרחשה בחצר ההאבסבורגית התככנית של הקיסרות האוסטרית, כ – 40 שנה קודם לכן, בשנת 1781.   המחזאי פיטר שאפר, הימר על העימות בין הגאונות לבינוניות, ותוך הסתמכות על עדויות נסיבתיות רקם עלילה דרמטית עוצרת נשימה : אנטוניו סליירי, מלחין החצר של הקיסר האוסטרי יוסף השני, אדם דתי ומוסרי שהתמסר לאלוהיו אך ורק להגשים את משאלתו היחידה – להיות למוסיקאי דגול – פוגש את ילד הפלא, וולפגנג אמדיאוס מוצארט, גדול המוסיקאים של כל הזמנים, בהגיעו אל חצר הקיסר, ורואה בו את התגלמות קולו של אלוהים.   אלא, מוצרט נעדר תכונות אציליות, ונוהג בהבל רוח ובחוסר דרך ארץ וכאן טמון יסוד הטרגדיה בחייו של סליירי ; בהבינו כי אין קשר בין מעלות ומידות טובות לבין מנת הכישרון שקוצב האל, מתעמת סליירי עם הריקנות הפוקדת אדם בעת שהוא חדל להאמין בעולם של צדק, המתנהל עפ"י תכנית אלוהית.   טעון שנאה, קנאה ומרירות יוצא סליירי למאבק באלוהיו באמצעות הריסתו של בחיר יצוריו עלי אדמות – הלא הוא אמדיאוס מוצרט – מאבק המביא את השניים למפגש הטראגי עם אובדן שפיות הדעת, רצח ומעשה התאבדות.

    אמדאוס מאת: פיטר שאפר
    הבימה, 1994
     
  • img-book

    "המלך הוא עירום!" כך מסתיימת האגדה של אנדרסן, ומכאן מתחיל המחזה של נסים אלוני, שעוקב אחרי הנער שצעק  ועל הסתאבותו עד שהוא עצמו הופך להיות המלך העירום החדש. כל זה מתרחש בארץ רחוקה-רחוקה, מלאה פוליטיקאים חצי מטורפים, עסקנים, תככנים, אמנים רודפי תהילה, אנשי עסקים חסרי מצפון, והמון אזרחים שרצים מאופנה לאופנה – בקיצור, ארץ בכלל לא דומה לארצנו. מחזה מצחיק וגרוטסקי ולא נורא אופטימי.

    בגדי המלך מאת: נסים אלוני
    הבימה, 2004
     
  • img-book

    עלילות המחזמר "גבירתי הנאווה" מתחילה בשרשרת פגישות מקריות ובהתערבות. ארבעה מתוך גיבורי המחזמר נפגשים לראשונה בתחילת ההצגה וממש במקרה ביציאה מאולם התיאטרון בקובנט גארדן בלונדון. על המדרכה שלפני התיאטרון יושבת אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים צעירה, ענייה וחסרת השכלה, שהגיעה מאחת השכונות העניות של לונדון- העיר ששכונות רבות לה, ובכל אחת מהן מדברים התושבים אנגלית בהיגוי ובתחביר ה"קוקני" העממי והעסיסי המיוחד לשכונתם. במקרה – ואולי שלא במקרה – עומד מאחורי העמוד, לא הרחק ממוכרת הפרחים הקולנית, גנטלמן אנגלי, פרופסור היגנס, חוקר לשון ודיאלקטים בעל שם, המאזין ללשונה והיגויה של הצעירה ורושם אותו בפנקסו, כדרכו במחקר. וממש במקרה, כביכול, נקלע לשם גם קולונל בדימוס של הצבא הבריטי בשם פיקריניג- גם הוא מומחה לחקר דיאלקטים, שהגיע במיוחד מהודו כדי לפגוש את פרופסר היגנס, שאת ספריו העריץ, ולא שיער שיתקל בו דווקא בפתח התיאטרון שמהצגתו יצא. היגנס המתמוגג מלשונה העסיסית של מוכרת הפרחים היושבת על המדרכה, מציע לפקרינינג התערבות: תוך כמה חודשים הוא יכול לדבריו, להפוך את הנערה "ההמונית" ל"ליידי" אנגלית, שאיש לא יבחין בכך שדיברה אי פעם בהיגוי "נמוך".ובעוד שני המלומדים דנים בתנאי ההתערבות, יוצא מהתיאטרון- שוב במקרה כמובן- צעיר תמים בשם פרדי, בן למשפחה טובה,שימלא מאוחר יותר, בלא ידיעתו, תפקיד לא מבוטל בחייהם של אלייזה ושל פרופסור היגנס.

    כך בפגישה המקרית המרובעת הזו על המדרכה ובהתערבות המשועשעת בין שני הגנטלמנים חוקרי הלשון סביב מוכרת הפרחים הוולגרית אך החיננית, מתחילה עלילת המחזה והמחזמר שלנו. וזו מבוססת על סיפור יווני קלאסי עתיק שהתרחש בקפריסין הסמוכה. ברנרד שואו האירי, שנחשב ובצדק לסופר גאוני וזכה מאוחר יותר גם בפרס נובל לספרות, משתעשע בהרבה הומור, שנינות, רגישות ואהבה, בדמויותיו, המייצגות את השכבות החברתיות והתרבותיות, השאונות של אנגליה לפני מאה שנה. מול השוק והפאב העממי של הסביבה בה גדלו אלייזה ואביה העסיסי, אלפרד דוליטל (הרואה את עצמו כדובר מעמד הבינוני) הוא מציג בפנינו לא רק את דירתו של היגנס והרחוב האמיד בו הוא גר, אלא גם את ביתה ההדור עוד יותר של אמו של הפרופסור ואת התא האריסטוקרטי הקבוע שלה במגרש מרוצי הסוסים באסקוט בו נפגשת החברה הגבוהה, ובו נערכת מדי כמה דקות התערבות נוספת: איזה סוס ינצח במירוץ? ואל נשכח גם את האולם המלכותי של הנשף, שבו עומדת אלייזה למבחן: האם ינצח הפרופסור בהתערבות שלו עם הקולונל?  מרתקת ומרגשת עוד יותר היא מערכת היחסים רבת השלבים בין הפרופסור הציניקן והמתנשא לבין נערת השואוק שהפכה ל"גיברת".


    להאזנה לפס-הקול של ההפקה, הקליקו כאן

    גבירתי הנאווה מאת: אלן ג'אי לרנר
    גיורא גודיק, 1964
     
  • img-book

    יפו. עיר שנוסדה לפני המבול, כתוב בספרים.   עושים שיפוצים, אבל שום דבר לא חדש. מאחורי הים. עתיד. ממולי, רחוק, הרים. עתיק. במזרח, בצפון, בדרום, ערים קדושות עם שירי עלילה, עם מזמורי הלל, עם אגדות. פה אין הרבה, אגדות. גם מזמורים, כלום, כמעט.   אבל היה כאן הרבה רצח. תמיד. עם הפסקות קרות.

  • img-book

    סופר מפורסם ומתבודד, נעתר, שלא כהרגלו, לתת ראיון לעיתונאי מעיתון פרובינציאלי.
    הוא מתחמק מתשובות, מנסה "להבריח" את העיתונאי ולשחק מוו את פוזת הבלתי מתמסר. אבל עם העיתונאי הזה איכהו התדמית אינה עובדת. העתונאי מתעקש לדרת לחקר האמת אודות הדמות הנשית, גיבורת ספרו האחרון של הסופר.
    לבסוף, נעתר ומגלה לו את שמה, תושבת עירו של העיתונאי.עם אהובתו זו חדל להתקיים לאחרונה קשר מכתבים שהיה כל כך חשוב לסופר. הוא מבקש להשתמש בעיתונאי כשליח למכתבי האהבה, ונדהם לגלות הפתעות אחר הפתעות.

  • img-book

    קומדיה לירית, המשלבת אגדה על נסיכה ושני אוהבים, נסיך ושתי אהובות ומשל על מצבנו הלא כל כך.

    האור עולה על נערה יפה.
    היא מבקשת מתנדב, מישהו שתוכל לאהוב,
    מישהו שיאהב אותה.
    אל הבמה עולים שלושה, נשאר אחד, חייל.
    מלבישים אותו בבגדי ההצגה, מכתירים אותו למלך,
    הוא מסתבך בפרשת רצח.
    בינתיים באולם, החיילים חוזרים למקומם.
    אלא ששם כבר יושב מישהו.

  • img-book

    המחזה עוסק ביונה פופוך אשר מתעורר ליד אשתו לביבה לילה אחד ומחליט שמאס בחייו. הוא הופך את אשתו ממיטתה, מתעמר בה ומאיים לעזוב אותה, מתוך מחשבה שישנם חיים יפים יותר במקום אחר, אך גם הבנה שחיים אלה אינם מיועדים לו. כשחברו גונקל ההיפוכונדר בא לבקר יונה נוכח לדעת שיש אנשים שמצבם גרוע משלו אך ממשיך להתלונן על גורלו המר, תוך היאחזות בזכרונות ילדות נוסטלגיים. בסוף המחזה יונה מת, וקם לתחייה רק על מנת לשיר שיר בו הוא מוותר סופית על חלומותיו הבלתי ניתנים להשגה.

    מלאכת החיים מאת: חנוך לוין
    בית ליסין, 1998
     
  • img-book

    בארמונו אשר בירושלים יושב שלמה המלך, החכם באדם, ובחוצות ירושלים מהלך הסנדלר השכור, הלץ והפוחז – שלמי. המשותף למלך ולסנדלר – הדמיוןהחיצוני. הם דומים זה לזה כשתי טיפות מים, דבר המשמש מקור לשמחה ולהלצות ברחובות ירושלים וגורם לדאגה בארמון המלך. משנודע הדבר לשלמה, הוא מצווה להביא לפניו את שלמי, ולאחר שנוכח בדמיון המפליא, הוא מציע לסנדלר להתחלף בבגדים מבלי שאיש ידע.