הקאמרי (30)
  • img-book

    סר – כפי שהוא מעדיף שיכנו אותו – הוא שחקן אנגלי קשיש ומנהל תיאטרון נודד, המתעקש להציג את מיטב הרפרטואר השיקספירי בעיצומה של המלחמה, למרות ההפצצות המאסיביות של הגרמנים, ולמרות שהוא עצמו, בתוך תוכו, יודע שהגיע אל סוף דרכו.   סר נושא על גבו משא שהוא למעלה מכוחותיו. ביום שני הוא פרוספרו, ביום שלישי קוריולנוס, וכן הלאה, אותלו, המלך ליר, ריצ'רד השלישי ועוד, כולן דמויות שקספיריות, המספקות לשחקן המגלם אותן הזדמנות להבליט את אישיותו הבימתית ואת משחקו הוירטואוזי.   נוסף לעול המוטל עליו כשחקן וכמנהל להקה סר נאלץ לספק את גחמותיה של אשתו, השחקנית הראשית, וכל זה כשהגרמנים מפציצים מן האויר, נשמעות צפירות אזעקה והתושבים נקראים לרדת למקלטים. אבל סר אינו שועה לאזעקות, ממשיך בהצגה ומתעלם מן המלחמה המשתוללת בחוץ.   לסר התשוש אין יותר כוח להמשיך ולהופיע, אבל המלביש שלו, נורמן, שחקן מתוסכל, שבאמצעותו של סר מגשים את חלומותיו הכמוסים, מחזיק בו, דוחף, מעודד ומשלח אותו אל הבמה לביצוע אחרון של המלך ליר.   ככל ששוקע השחקן כך מתחזק מעמדו של המלביש, שהוא איבר מאיבריו של סר. אולם שניהם יודעים כי מותו של האחד יגרום לסיום חייו של האחר. מאבקו של סר להישרדות הופך להיות גם מאבקו של המלביש – הטרגדיה היא של שניהם.   בחוץ תוקפים הגרמנים ובפנים סר, בבגדי המלך ליר, נאבק על חייו ועל שפיותו במחזה שהוא מחווה של אהבה לתיאטרון שהיה, תיאטרון שהשחקן עמד במרכזו.

    מאת: רונלד הארווד
    הקאמרי, 2003
     
  • img-book

    דרמה משפחתית, המתרחשת ב-1942 ומספרת על שני נערים יהודיים, הנשלחים בעל כורחם, לאחר מות אמם, לבית סבתם ביונקרס, ניו-יורק. שם הם מתוודעים ולומדים לחיות במשפחה מטורפת וססגונית.

    הסבתא היא זקנה רודנית, נכה, שונאת ילדים ורעש, המנהלת חנות ממתקים ומאלצת את נכדיה לעבוד בפרך בתנאי משמעת חמורים. בביתה גרה גם אחת מבנותיה – הדודה בלה, אשה ילדותית וטובת לב, הסובלת מפיגור שכלי קל ושובה את לב הילדים. היא מקווה לעזוב את הבית ולהקים מסעדה עם החבר שלה. וישנו גם הדוד, לואי הגנב- הכבשה השחורה של המשפחה וישנה עוד דודה הסובלת מפחדי ילדות…. בקיצור, משפחה משונה!

  • img-book

    אסתר המלכה היה מחזה המקורי האחרון שאלתרמן כתב עבור התאטרון הקאמרי וגם המחזה האחרון שלו שהוצג. נחת העבודה של אלתרמן היתה שסיפור המגילה ידוע לכול ואין צורך להציג את כולו. הוא מיעט איפוא לספר את עלילת הסיפור המקראי כסדרו וכלשונו, שינה את מרכזיותן של הנפשות הידועות מן המגילה וגם את אופיין והוסיף נפשות פועלות חדשות. המחזה שכתב הוא יצירה חדשה ששורשיה אמנן נעוצים במגילה המקראית, אך גם במדרשים ובמסורת הפורים-שפיל, ועל דרך המקובל בפורים-שפיל יש לה מהלכים אקטואליים גם בהווה של היוצר.

    אסתר המלכה מאת: נתן אלתרמן
    הקאמרי, 1966
     
  • img-book

    המיליארדרית קלייר זאכאנאסיאן חוזרת אחרי עשרות שנים לעיר הולדתה,  כדי לנקום על העלבון ועל שברון הלב , לקנות לעצמה צדק.  אנשי העיר המוזנחת, השקועה  "בזבל" מצפים שהאורחת תתמוך בהם ותשקם אותם לזכר ימים עברו. קלייר מוכנה לתרום בגדול, אבל התמורה שהיא דורשת, מזעזעת ומאיימת.

    התושבים דוחים בתחילה את ההצעה המפלצתית, אבל סחרחרת הרכישות על חשבון המיליארד המובטח, והסיכוי לחיי נוחות ורווחה, מעוותים ומשחיתים אפילו את הטובים שבהם. בחברה שהפכה להיות חומרנית עד אימה, אין לרעיונות מוסריים אפשרות להתקיים.

    קלייר מאמינה שהכל ניתן לקנות תמורת כסף, בתנאי – שיש לך הסכום הדרוש.

  • img-book

    בעיירה קטנה בצפון-מערב צרפת חי גנרל אשר יצא לפנסיה לאחר ששרת למעלה מ-30 שנה בצבא צרפת והיה אחד מגבורי המחתרת בזמן הכבוש הגרמני בימי מלחמת העולם השניה.

    גנרל קישוט מאת: ז'אן אנואי
    הקאמרי, 1960
     
  • img-book

    הסיפור מגולל את חייו ומותו של אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין, פקיד ממשלה דל אמצעים בעיר הבירה הרוסית סנקט פטרבורג. מזה שלושים שנה הוא יושב בשולחן אחד במשרד אחד ותפקידו להעתיק מסמכים. הוא עובד כיועץ טייטולארי (בסולם הדרגות האזרחיות זוהי הדרגה ה-9 מבין 12 הדרגות, אחת הדרגות הנמוכות ביותר). הוא אוהב מאוד את עבודתו, אולם זוכה עליה להכרה מועטה. במקום זאת, עמיתיו הצעירים לעבודה לועגים לו בניסיון להרגיזו כל אימת שהם יכולים. אדרתו הבלויה משמשת נושא מרכזי להלצותיהם, האדרת גם אינה מחממת אותו מספיק בחורף הרוסי הקר.

    האדרת מאת: ניקולאי גוגול
    הקאמרי, 1966
     
  • img-book

    קבצן זקן בן עירנו, החולם כל חייו על זונות- צמרת לא מושגות באמריקה, מבקש להעניק לעצמו מתנת יום-הולדת ההולמת את כיסו – ביקור אצל זונת-רחוב. בנו, אף הוא קבצן, חס על ממונו של אבא, וחולם על ירושה אדירה העתידה ליפול בחלקו.
    זונת-הרחוב, מעשית יותר משניהם, מסתפקת בצרור חסכונותיו העלובים של הזקן, ומוציאה אותו מידיו תמורת אשליה של אהבה. נשארת הפנטסיה – הזונה מאוהיו.

    הזונה מאוהיו מאת: חנוך לוין
    הקאמרי, 1997
     
  • img-book

    גיבור המחזה, ארגן לא יכול לחיות יום אחד בלי שטיפות-קיבה, הקזות-דם וחוקנים. מחלותיו הן תכלית חייו, והן גורמות לו להיות עיוור למה שמתרחש סביבו ולהקריב את קרוביו בשם הרפואה. הוא נחוש לחתן את בתו עם רופא, כי נחוץ לו איש רפואה במשפחה.בזמן ש"החולה" מנסה לשדך לבתו רופא צעיר ו"נפוח", היא מתכננת להינשא לבחיר ליבה. היחידים שמאבחנים באמת את "מחלתו" הם המשרתת הפקחית טואנט, שרוקחת מזימה מבריקה,ואחיו, שעל מנת לרפאו משיגעונו ממליץ לו לראות קומדיה של… מולייר !

    החולה המדומה מאת: מולייר
    הקאמרי, 1990
     
  • img-book

    שני תאומים, שספינתם נשברת נקלעים לחוף איליריה, ארץ המוסיקה הקסומה, ולמערבולת של אהבה וקנאה. זוהי קומדיה לירית, בעלת רבדים רבים, דמויות רבות ומגוונות, נלעגות כמו  מלווליו, משרתה הנפוח של אוליביה ונוגעות ללב כמו ויולה, הנערה שנאלצת להתחפש לנערכדי להגן על תומתה.

  • img-book

    המרד כקו אופי. המחזה מציג שלושה דורות מורדים.
    במשפחה אחת בישראל: בן, אימו וסבתו. כל אחד מורד בתחומו ובתקופתו, החל בלח"י בשנות הארבעים, דרך תנועת שמאל קיצונית בשנות השישים ועד מרד נעורים קיומי ו א-פוליטי בשנות התשעים. גם במחזה זה מבקשת המחזאית לברר את הזהות החילונית הישראלית דרך סיפור משפחתי אנושי, עשיר במתח והפתעות, המסופר בשפה תיאטרונית מלאת חיוניות.
    הסיפור, המתרחש בישראל של שנות הארבעים, החמישים והשישים, נטוע בזכרון הקולקטיבי הישראלי של מאבק המחתרות על הקמת המדינה ושנותיה הראשונות עד 1967.
    את המעברים מתקופה לתקופה וממצב בימתי אחד לשני ממחישים להקת רקדנים וקטעים מוסיקליים בני תקופות שונות.
    ההצגה נושאת אופי תיאטרלי של מולטימדיה – עשיר וקצבי, מבלי לאבד את הריגוש האישי, את המתח וההפתעה שבסיפור המעשה. מבחינה רגשית ואסוציאטיבית ידבר המחזה אל אנשים רבים, במיוחד בימים אלה של ציוןיובל החמישים למדינה.
    ההפקה בשיתוף תיאטרון ירושלים.
     

    המורדים מאת: עדנה מזי"א
    הקאמרי, 1998